Be Right Back…

This treacherous winter hasn’t been kind to yours truly so far…

While I wallow in self pity and pull the duvet back on, please check back again, as this hiatus shouldn’t last too long.

sick-bulldog

See you soon,

Advertisements

Reality Bites

Hello there fellow web-surfers,

Sometimes I cannot stop the stream of ideas that jump at me every waking moment (and a little during sleep) and sometimes… well, sometimes I can stare at the wall and wonder how uninspiring life can be. Such is this week. A lot happens all over the world that I can certainly write a few words about, but I’ll be damned if I care to. I did actually write THIS, but other than that I find it quite boring to be honest. All the drama around this or that. So much drama. Continue reading

Stream of consciousness on a Friday night (The title might be longer than the post)

Welcome to this experimental post.

Here are the rules:

  • Time limit: 5 min. (Including spell check)
  • Once a word is written – it is not erased
  • Word count > 1 word 🙂

——————————————————————————— Continue reading

?יחסינו לאן

מזה עשורים מספר שאני מנהל מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אחת, בת 66.
מאז שאני מכיר את עצמי אנחנו ביחד, עם הפסקות פה ושם, אבל תמיד היא בליבי.
בתחילה, כל חיי היו מרוכזים באיזור הזה שבשיפולי בטנה. משולש צחיח.
מקום אלוהי ביופיו, שהיה לי גן עדן עלי אדמות.
שעות שהייתי חוקר ומשחק בין הגבעות והעמקים הלבנים שם, ועד היום אני חולם עליו בגעגועים.
את הבטן הקשה שלה אני מכיר שנים רבות, והלב שלה שהוא מצד אחד קורן אור יקרות, ומצד שני קשה ומסובך, תמיד נישא בפי.
המותניים הצרות שלה, תמיד בסכנת הצרה נוספת, קריטית? נושאות משקל עודף?
נמנעתי מלגעת בהן. מצטער.
אבל יותר מכל אני אוהב את הקודקוד שלה. גבוה ויפה. לעיתים מלבין. שנה שלמה תהיתי על קנקנו.
בעשורים האחרונים, יוצא שאני עוזב אותה לזמן מה ושוב חוזר. קשה לי איתה אבל אי אפשר בלעדיה.
קשה לי לפעמים עם הכיוון אליו היא הולכת וגוררת אותי איתה – בניגוד לרצוני.
לפעמים אני גאה בה מאוד, אבל לא מבין מה עובר בראשה.
אני לא יודע אם היא אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה,
אם כן, אני מודה שיש לה דרך משונה להראות לי את זה.
היא בדמי. המשיכה שלי אליה… רבים ניסו להסביר אותה, חלקם הצליחו יותר מאחרים.
כן, היחסים בינינו לעיתים סאדו מאזוכיסטיים.
יחסי אהבה שנאה.
היא יפה, אבל לא תמיד יודעת להתלבש.
היא חכמה, הכי בעולם. אבל לפעמים עושה שטויות של בת טיפש עשרה.
אני לא אוהב כשמדברים עליה לא יפה, אבל לפעמים גם אני חוטף עליה קריזה
וסולח.
תמיד סולח.
כי אפילו אם היא מפנה לי כתף קרה, או אפילו בוגדת,
אפילו אם היא קשוחה, מתנשאת וצינית,
אפילו אם לעיתים נדמה שנגמר בינינו הרומן…
כנראה שרק היא תמיד תהיה שם בשבילי, כמו שהיא או אחרת.
יום הולדת שמח לך, ישראל אהובתי.
HebrewSig

Ode to Sens

Hi all and welcome yet again to my humble hub.
As you know, I’m a hockey fan and my team was, is and always will be the Ottawa Senators.
Well, a true fan is measured not in success but in hard times. And hard times were here this season.
So, to summarize this on the light side (because it beats the hell of the alternative – it’s a shut-out!) I give you this Ode to Sens:

Continue reading