שלום חברים,

הלוו לי את אזניכם לכמה דקות ואחוד לכם חידה או שתיים.

מה אם אומר לכם שאני חושב שאיגוד עובדים הוא דבר חשוב מאין כמוהו?
מה אם אומר לכם שאני גם חושב שעד כה, לא זכור לי איגוד עובדים אחד שענה לצרכים האמיתיים למענם הוקם.

הרשו לי לשאול עוד כמה שאלות:

מה כואב לאנשים כשהם חושבים על “הסתדרות” או “איגוד עובדים” זה או אחר? מה מפחיד אותם?
למה אנשים נרתעים מלתמוך בהקמתו של איגוד כזה?

מדגם מייצג של תשובות לשאלות האלה (כפי שנאספו באופן מדעי בפייסבוק וטוקבקים) כולל האשמת איגוד העובדים בשחיתות, דאגה למקורבים, גביית כספים סתמית (במקרה הטוב) כדי ליצור רווחי עתק לקרובים לצלחת.

עוד תשובות כוללות הסברים כלכליים גרידא, כגון החשש שמשקיעים ימנעו מלהזרים כספים לחברה מכיוון שהם בעצמם חוששים מהשפעת איגוד כזה על רווחיהם.

עוד כמה שאלות ברשותכם:

האם אותם הדברים בהם מאשימים המתנגדים לאיגוד את אותם האיגודים לא מתאימים גם לחברות בהן מנסים להתאגד?
האם לא ניתן לראות במוסדות שונים (כגון בנקים, מוסדות ממשלתיים ופרטיים ואפילו בארגוני “צדקה“) שחיתות מחרידה, חלוקת הנאות למקורבים ושאר מריעין בישין? ואם כן, האם איגוד עובדים גרוע יותר? האם יכול להיות שהורגלנו לאמץ את נקודת ראותו של ה”אדון” (תחת שם זה או אחר) ושכחנו לגמרי שאנחנו אנשים עם יכולת למחשבה עצמאית?

אוקיי, בואו נדבר קצת על איגודי עובדים.

מה יותר הגיוני מאשר אוסף של אנשים שמייצר מאזן כוח יותר הוגן מול בעלי מניות ובכירי החברה? מה יותר בריא ודמוקרטי מאשר לקיחת הזכות הבסיסית להתאגד תחת מטרה הוגנת, מוסרית וחוקית? מי יוכל לפעול יותר טוב לרווחת העובד מאשר העובד עצמו?

אבל פה מתחילה הבעיה.

איגוד עובדים מתחיל מתוך כוונות טובות. כבר לא נשמע טוב, אה? אבל גם החברה הוקמה למרות טובות. רווחים, תעסוקה, וכו`. הבעיה שאנשים – רובם – נוטים להתרגל מהר לכוח ושררה ומהר מאוד גם מפתחים תיאבון גדול יותר. כך קורה (לצערי באופן כמעט קבוע) שאיגודים שנוצרו על מנת לשרת עובדים, משרתים בעיקר את המקורבים. מדי פעם, האיגודים מתעוררים לחיים כדי לעשות קצת רוח וצילצולים. הם מוצאים עובדים לשביתות ופעילויות מחאה אחרת, חוזרים עם עוד שקל וחצי תוספת שכר וחוגגים על זה לחמש שנים הבאות. כאילו אין בעיות הרבה יותר גדולות מהמשכורת (ונניח לרגע לנושא הכאוב כשלעצמו).

מה נסגר? העובדים מתוסכלים. ראשי הוועדים ומקורביהם מבסוטים והתדמית של ועדי העובדים מקועקעת לנצח. ועוד לא הזכרנו את האפקט של שקיעת בריה”מ הקומוניסטית וכמעט כל המדינות הסוציאליסטיות כרקע לרתיעה מאיגוד עובדים…

איגוד עובדים הוא דבר טוב. דבר חיובי. דבר שהוא כמעט הכרח – בעיקר בימינו.

אז, קיבינימאט, איך???

לא, ברצינות אני שואל – איך ניתן להתאגד בצורה שלא רק תבטל (או לכל הפחות תפחית בצורה משמעותית) את ריכוז הכוח בידי ראשי הועדים שהם חלשים כמו כל בן אנוש, אלא גם תביא לתוצאות משמעותיות בכל מה שקשור בתעסוקה ובנוסף לא תרתיע משקיעים מלעשות ביזנס עם המעסיק?

חשבתם שבאתי לתת פיתרון אה? מצטער. נפש האדם הרבה יותר מדי מורכבת בשבילי כדי לדעת מה התשובה הטובה ביותר.

כל זה משאיר אותנו עם דילמה. להתאגד, ולנסות להשפיע על עתיד התעסוקה שלנו? כל זה בהתחשב בכל הבעיות שהוזכרו מעלה (ואחרות עליהן אשמח לשמוע מכם). או להמשיך ולהתמודד עם השוק, כמו שהוא מתפתח?

גם לשאלה הזו אין לי עדיין תשובה.

אם לכם יש, לאיזו מן השאלות שהעליתי – אל תהססו להשאיר הערה. וכמובן תרגישו חופשי לשתף (אצלי אין מקורבים) ולתת בונוס בלייק.

HebrewSig

Would you like to share your opinion? Feel free, the stage is yours!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s