שלום וביטחון לכולם.

לאור כמה מהפוסטים האחרונים, אולי נראה לחלק מכם שאני “חוזר בתשובה” או משהו בסגנון. אני לא. פשוט עולים בי הרהורים בזמן האחרון שאיך שהוא קשורים לאמונה, לדרך חיים, לכל מיני דברים שבמשך שנים עולים לדיון ציבורי כזה או אחר ולאחרונה, אני פשוט יותר שם לב לקונפליקטים הפנימיים והסתירות שכרוכות בנושאים האלה.

אחד הדברים המיוחדים בישראלי המצוי היא הנחרצות בדיעה שלו. כמעט ואין אפור אצלנו, שחור או לבן, ימין או שמאל, אורתודוקסי או אתיאיסט. מצד אחד, יש קסם בעניין – אני מוכרח להודות שאני מוצא מעט מאוד עניין באנשי מרכז – אבל מצד שני יש לי בעיה חמורה מאוד עם קיצוניות. אני די קיצוני בעניין הזה…

לא מזמן חגגנו את חג מתן תורה (שבועות) והדבר העלה בי כמה הרהורים בהם אשתף אתכם בשורות הבאות.

הרוב המכריע של האוכלוסיה היהודית בארץ, בין אם דתי או לא, חוגג\מציין\משתתף בחגי ישראל. כל תלמיד יסודי עובר את טקס קבלת ספר תורה. כל בר מצווה עולה לתורה. כמעט כל ישראלי שמתווכח עם איזה אנטישמי באינטרנט, מביא את התנ”ך כראיה מדרגה ראשונה לזכותינו על הארץ.

באופן עקרוני, אפשר לטעון שבהיות הישראלי יהודי, תמיד יש קשר בינו ובין התורה.

מכאן אני יוצא, כשאני טוען שביותר ממובן אחד, אנחנו עדיין אסופים כולנו למרגלות הר סיני. עדיין ממתינים לקבלת התורה.

פה אולי המקום שוב להזכיר – אני לא דתי, לא חוזר בתשובה, אפילו לא אדם המאמין בתורה ככתובה. אולי זו הדרך להסביר יותר לעומק את האמונה שלי. ואולי בעצם, אמשיך בקו הכללי של הפוסט הזה ונחזור לזה בסוף.

איך שאני רואה את זה, מהרגע שמשה עלה אל ראש ההר, כל מה שהשכלנו לעשות הוא לבנות את עגל הזהב.

עגל הזהב הוא, כמעט פשוטו כמשמעו – הכסף. החומר. איך אומרים? כסף מסובב את העולם. מסובב, ואיך.

כל מה שקורה בעולם, בין אם ברמה האישית, האיזורית או הגלובלית, מונע באופן ישיר או עקיף בידי מרוץ העכברים המטורף אחרי הכסף, או הפוטנציאל לכסף. כל מלחמה ושלום, כל משבר או מהלך, אם נבדוק, בסוף נמצא את הכסף.

מה, אין מעשים טובים? בהחלט יש. זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

אנחנו רוקדים את מחול הטירוף הזה סביב עגל הזהב וחלקנו מחכה בכליון עיניים שמשה ירד כבר מההר ויתן לנו את לוחות הברית. מה הם הלוחות האלה? עשרת הדיברות. אם ניקח אותן כרוחן, אז כמובן שמדובר באופן כללי על יסודות המוסר הבסיסיים. רוצים לקחת אותן כלשונן? בבקשה.

מה לא עשו עדיין מתוך בצע כסף? רצחו, גנבו, נשאו את שם השם לשווא, רמסו את כבוד האם והאב, נאפו, העידו עדויות שקר, חמדו… מה לא? את הנשמה אנחנו מוכרים, חלק מכרו וימכרו את אמא שלהם בשביל עוד קצת כסף (ולצערי זו לא גוזמה).

אז אנחנו רוקדים לנו סביב עגל הזהב, מחכים לקבל את התורה (עשרת הדברות\מוסר) אבל ממי?

זה הדבר הכי מגוחך בכל העניין – האלוהים, הדברות, המוסר. זה הכל אנחנו. בתוך כל אדם (שאינו פסיכופאט) יש קול דק (או עבה) שאומר לו מתי הוא מתנהג כראוי ומתי הוא חורג. הרי זה מה ש”מתיר את האדם מן הבהמה” לא?

אולי בגלל דיבורים כאלה נדמה שאני “חוזר בתשובה” או משהו. כי נראה לי שהדת ה”חדשה” הזו, תקראו לה קפיטליזם, אתאיזם, דווקאיזם או איזה “איזם” שתרצו, הדת הזו לא פחות הרסנית מכל דת אחרת.

אולי צריך להתחיל איזה “איזם” חדש… מספיקיזם?

הויכוח על בריאת העולם ושאר ההסטוריה יכול להימשך במקום אחר. על דבר אחד נדמה לי שלא צריך להיות ויכוח. אלפי שנים זה מספיק זמן לחכות, לא? מתי נרד מראש ההר?

שבת שלום שתהיה לכם.

HebrewSig

Would you like to share your opinion? Feel free, the stage is yours!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s