שלום לכם נופת צופים יקרים.

 מקווה שנהניתם מהרשימה הקודמת בעברית. אנסה להמשיך ולשזור כאלה בין כל השאר.

 היום בתפריט – שקרניקים. אתם מכירים, האוייבים המושבעים של הרובוטריקים. באנגלית השם הרבה יותר מדויק – Decepticons מלשון הונאה. כי השקרים בהם נדון הם לא רק אי אמירת האמת, דבר די לא כל כך נחמד כשלעצמו, אלא שקרים שבעצם הגייתם ושינונם גורמים לרבים נזק לפעמים בלתי הפיך.

 לומר שפוליטיקאים משקרים זה לא בדיוק לגלות את אמריקה (זה אפילו לא להבין שאמריקה היא לא הודו). להבין את מימדי השקר ולא לתת לציניות של הפוליטיקאים ושותי הקול אייד שלהם לשמר את העיוורון שבו אנחנו חיים… זה כבר דורש מאמץ.

 כי אנחנו הרי יודעים שמשקרים לנו, אז מה אתה בא לבלבל לנו ת’מוח עם עיוורון ושאר ירקות?

 אז, אם לצטט את המשורר האהוב על כל בר נש – בנימין נתניהו – זו לא השאלה.

 אני רוצה לספר לכם על כמה שקרים שאולי אתם כבר מכירים. אולי אתם מכירים ובכל זאת מעדיפים לתת להם לעבור כמו שתמיד נתנו, ככה מעל הראש. כי הרי, המטרה מקדשת את האמצעים. האנשים החכמים עם החליפות בטלויזיה הרי יודעים מה צריך לעשות. או אולי אתם לא ממש יודעים, רק חושדים. כמו הרגע הזה במוסך כשהמכונאי אומר לכם שהרדיאטור נפל לתוך הקרבורטור ועשה סמטוחה מכל הפלאגים.

 השקר הראשון, וזה שממנו נובעים כל שאר השקרים, הוא ההונאה הגדולה שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית. אני יודע, יש בחירות כל כמה שנים ויש חופש דיבור וועדי עובדים ועוד כל מיני דברים יפים. כל זה טוב ויפה, אבל עדיין לא אומר דמוקרטיה. ולמה?

 ובכן, שקר ראשון – בחירות חופשיות.

אני לא מדבר רק על הבחירות לכנסת, אבל בינתיים תגידו, למי הצבעתם בבחירות? האם הצבעתם למי שאתם חושבים שהכי ראוי להנהיג את המדינה? האם הצבעתם למי שחשבתם שיגרום הכי פחות נזק? או אולי הצבעתם למי שהכי פוטוגני? האם הצבעתם על פי צו מצפונכם? הצבעתם למי שאבא וסבא הצביעו?

הבחירות שאנחנו מבצעים כל יום מושפעות על ידי הרבה יותר גורמים חיצוניים מאשר אנחנו מוכנים להודות, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שטובי המומחים (אלה שעולים הכי הרבה כסף) עבדו ועובדים בדיוק על החולשה הזו שלנו.

שקר שני – חופש המידע.

דיברנו על בחירות (מכל הסוגים). איך אנחנו מבצעים החלטות? אם נתעלם לרגע מדחפים ורצונות, אנחנו בוחנים את הנתונים שלפנינו ומחליטים איש ואישה לפי מיטב שיקול דעתם. אבל למה אנחנו חושבים שלפנינו כל הנתונים? או אפילו המעט שכן לפנינו, למה אנחנו חושבים שהנתונים הללו נכונים? הנתונים שדוחפים לנו הרי מוטים מלכתחילה לפי מטרות המקור. ניסיתם פעם להגיע לנתונים אמיתיים? בהצלחה לכם קוראים יקרים… ידרשו שנים של מחקר ומלחמה בבירוקרטיה. אם אחד מכם יצליח להתגבר על המכשולים האלה ויבוא עם נתונים, דבר אחד בטוח – אותו אדם יתוייג מיד כחתרן, רמאי, בוגד או סתם שמאלני. או הכל ביחד, כי הכי טוב ללכת על בטוח. אגב חופש המידע, עצוב לגלות שבעוד שבפנינו עומדים קשיים רבים להגיע למידע לגבי פעילות ה”נבחרים”, להם הופך חופש המידע עלינו ליותר ויותר זמין… ותחשבו על זה…

A woman demonstrates the US of a fingerp

 שקר שלישי – משילות.

אי אפשר להעביר שום דבר בפרלמנט שלנו! יש יותר מדי מפלגות! אחוז החסימה נמוך מדי! הן רק חלק מהטענות שמועלות ככיסוי לצעדים הכי אנטי דמוקרטיים שאפשר להעלות על הדעת. והם עולים ואיך. ראש הממשלה מקבל יותר ויותר כוח עם כל סיבוב שעושים על הנושא הזה ובשקט בשקט, יחסי הכוחות בין השולט לנשלט מוטה בצורה יותר בוטה לטובת השליט. יודה היה אומר –  דמוקרטיה זה לא.

yodaquote

שקר רביעי – סדרי עדיפויות.

יש המון דברים על שולחן הממשלה, ועוד יותר דברים שמחכים לעלות על שולחנה. לצפות שהכל יטופל בבת אחת זו ציפיה לא מציאותית. ולכן, כשאנחנו מצביעים (על פי צו מצפוננו כמובן) למנהיגים שלנו, אנחנו מאמינים שהם ידעו מה הכי חשוב לנו ושהנושאים האלה יטופלו בהקדם. יתרה מכך, אנחנו מקווים שהמנהיג, בראייתו את כל המידע (אליו אנחנו לא חשופים), ידע לקבוע סדר עדיפויות אמיתי שמתרכז בעיקר ומשאיר את ה”טפל” למועד מאוחר יותר. כמובן שלא כל מה שנראה לאחד כ”טפל” הוא אכן כזה לאחרים, אבל יש אינדיקציות ודרכים לזהות מה באמת קריטי, מה חשוב, מה יכול לחכות ועוד.

 אמה-מה?

 כמו בהרבה אזורים אחרים בפעילות הפרלמנטרית, נכנסים גם לפה שיקולים זרים. יחסי הון-שלטון. קבוצות לחץ מיוחסות. כי לא לכל אזרחי המדינה יש את המשאבים, היחוס והנגישות לדחוף את אפם לקלחת הפוליטית ולוודא שאנשי שלומם “מצביעים נכון”. יש דרך מאוד פשוטה להיאבק בתופעה – לאסור את התערבות גורמים עסקיים בפעולת הממשלה. אה רגע, נדמה לי שכבר יש איסור כזה. דמוקרטיה, אתם יודעים.

gandhipriorities

 שקר חמישי (יותר נכון התשובה לשקר) – זו הכלכלה, דביל…

איראן, יא חביבי איזה פחד. עזבו את הכל אנשים. בואו נעצור את הרכבת. הציונות מתה. ישראל, זו שעמדה בכל האתגרים שנכפו עליה במהלך קיומה לא יכולה להמשיך ולחיות כל עוד איראן עושה משהו. אז בואו נשים את החיים שלנו און-הולד ונמתין עד יעבור זעם.

לא קניתם? (קניתם, ולקחתם גם אחד לשנה הבאה שיהיה), בוא נספר לכם עוד סיפור אימה, יושבים?

יש המון דוסים שלא הולכים לצבא!!! השם ישמור! איך נקום בבוקר ונחיה את חיינו בשלום? איך זה נפל עלינו ביום בהיר? והם גם לא עובדים!!! הם – קלטו – לומדים תורה כל היום!!!

לא קניתם? (קניתם ומילאתם את הבוידעם) יש עוד ועוד מעשיות וסיפורים שידירו שינה מעיניכם, אך בעיקר יוודאו שתמשיכו לישון בזמן ששודדים מכם את המדינה.

כי כולנו יודעים את התשובה לשאלה – מה גורם לעולם להסתובב על צירו…

 כסף.

כי הכל כסף.

 בזמן שיישנתם, הכסף הזה (שאתם מייצרים, שלא יהיה ספק) מועבר מעל ומתחת לשולחן לכל מיני מקומות. הכסף עובר ידיים בלי שאנחנו יודעים על כך ו(לעיתים מאוד תכופות) אפילו בלי שרוב חברי הפרלמנט אפילו יודעים על כך. יש מספיק דוגמאות רק מהחודשים האחרונים, הודות לעבודתם של מעטים מאוד אך נחושים באותה מידה, להתנהלות הזו. לא רק שזה על גבול השחיתות (אם לא מעבר לגבול), אלא זו גם הפניה של משאבים יקרים מאוד לכל מיני דברים שהשליט (שהולך ומתחזק) רוצה לטפח (בהתאם לסדרי העדיפויות המושפעים שלו) בזמן שכולנו נמים שנת ישרים.

 לאן כל זה מוביל?

 אני מקווה שקראתם את 1984 של ג’ורג’ אורוול.

כשנותנים למנהיגים לאגור עוד ועוד כוח. כשנרדמים בשמירה ונותנים להם לחלוב אותנו. כשנותנים לשקרים להפוך לאמת. כשנכנעים לפחד מ____ (איראן, חרדים, השלם את החסר) ולא שמים לב לגניבת הדעת. כשמאמינים שיש לנו באמת השפעה אמיתית על ניהול המדינה למרות שכל הסימנים מראים בדיוק את ההיפך. כשכל אלה ועוד קורים, הדרך מובילה למקום אפל מאוד.

 ואם אתה רוצה לחייך בציניות קורא יקר, אנא תשומת לבך לאחד פוטין שמו. אנא פתח את ספרי ההיסטוריה, כי אם יש משהו אחד שחוזר חלילה, הרי הוא שהכוח משכר. הכסף משחית.

*** גילוי לא כל כך נאות: הרשימה הזו נכתבה במהלך סוף השבוע האחרון ותוכננה להתפרסם מחר (יום חמישי). אבל איזה יופי המציאות מתאימה את עצמה לקו החשיבה שלי… הנה באה הקואליציה שלנו ומזמנת לה דיון על “סדרי דיון מיוחדים” שאיך נאמר? יעזרו להתגבר על כמה מכשולים קטנים כמו הליך דמוקרטי, כדי שלא יפריעו הנודניקים האלה מאופוזיציה בין שתיים לארבע.

 אז לסיכום, ציטוט מפי מנהיג הליכוד האמיתי האחרון (מנחם בגין ז”ל):

״אנו משוכנעים – כפי שעינינו רואות ברחבי תבל – שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה – עצם חירות אדם נתונה בסכנה״

 אז מה עושים?

 הפיתרון הכי פשוט הוא ליישר ולבנות מהתחלה… אבל זה אולי קצת קיצוני מדי.

 עכשיו שברור לכולנו שהם מ-ש-ק-ר-י-ם, ואנחנו יודעים שהשקרים שלהם הם קצת יותר מאי אמירת האמת ומתחילים לקבל מושג כלשהו על מידת הנזק שהם גורמים. עכשיו מה? מה הייתם מציעים לעשות כדי להתחיל לשקם לפני שיהיה מאוחר מדי?

HebrewSig

One thought on “שקרניקים – חמישה שקרים (מבית ה)נבחרים

Would you like to share your opinion? Feel free, the stage is yours!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s